החלטה בתיק ע"ע 31488-07-13

1.     לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו מיום 17.6.13 (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' נילי מאיר ומר יואל שפרלינג;ס"ע 17987-11-10), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב תשלומים שונים, ובכלל זה פיצוי בגין פגמים שנפלו בהליך פיטוריו, פיצוי בגין אי קיום חובת ההיוועצות, שכר חודש עבודה, פדיון חופשה והחזר ניכוי שלא כדין - בסך הכל 64,988 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2010. כמו כן חויבה המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

2.   המבקשת הינה חברה אשר עיקר עיסוקה הינו ביצוע עבודות הדברת עשבי בר. עד לשנת 1998 הייתה המבקשת חברה ממשלתית ולאחר מכן הופרטה ונמכרה לחברת "שלג לבן כוח אדם, שמירה וניקיון".

3.   המשיב הועסק על ידי המבקשת החל מיום 1.12.80. ביום 31.12.09 קיבל המשיב מכתב על סיום העסקתו שיחול ביום 31.1.10.

4.   על רקע האמור הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי כנגד המבקשת   לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, לרבות זכויות מכח הסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי החברה משנת 1975 (להלן- ההסכם הקיבוצי). סכום התביעה עמד על סך של 338,817 ש"ת.

5.   המחלוקת המרכזית בין הצדדים סבה על נסיבות סיום העסקתו של המשיב וזכאותו לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין לרבות פיצוי בשל אי קיום חובת היוועצות עם ההסתדרות, לפי הוראות הסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים. לטענת המשיב, הוא פוטר ללא עריכת שימוע, באופן שרירותי ובחוסר תום לב. לטענת המבקשת, המשיב פוטר בשל צמצומים שנערכו באותה העת, שעה שסירב לבצע עבודה בשטח בנוסף לעבודתו הניהולית. כמו כן נטען כי התקיימה עם המשיב שיחת שימוע בה העלה את טענותיו. נושאים נוספים  שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים הם אם זכאי המשיב לשכר עבודה עבור חודש דצמבר 2009, או שמא יש לראותו כמי ששהה בחופשה באותה עת; האם זכאי המשיב  לפיצוי בגין אי מילוי חובת ההיוועצות עם ההסתדרות, וזאת נוכח  העלאת טענה לעניין זה אך בשלב הסיכומים; האם כדין נוכה מן המשיב תשלום בגין הלוואה וכמה ימי חופשה נותרו עומדים לזכותו בתום תקופת העבודה.      

6.   בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה. בכל הנוגע למחלוקת העיקרית נקבע כי משמצבה הכלכלי של המבקשת התדרדר והיקף עבודתה פחת באופן ניכר, התבקש המשיב לבצע עבודה בשטח בנוסף לעבודתו הניהולית. המשיב סירב להצעה זו מאחר שלא היה מסוגל לבצע עבודה בשטח בשל גילו ובמעמדו, אך הציע לקצץ 10% משכרו למשך שנתיים, אולם הצדדים לא הגיעו לפתרון מוסכם. בית הדין קבע כי התקיימו שיחות עם המשיב אודות פיטוריו הצפויים וכי פיטוריו של המשיב נבעו משיקולים עניינים, שכן היה מדובר בפיטורי צמצום. בית הדין קבע עוד כי התקיים הליך שימוע עם המשיב. עם זאת נקבע כי בתקופה שבין שתי שיחות שנוהלו עם המשיב בקשר לעתידו בחברה, האחת בחודש נובמבר 2009 והשניה בסוף חודש דצמבר 2009, לא פנתה המבקשת אל המשיב ולא ביקשה ממנו להגיע למקום העבודה ולא עדכנה אותו באשר לעתידו.  על כך פסק בית הדין למשיב פיצוי עקב פגמים בהליך הפיטורים, בשיעור של 25,000 ש"ח.

7.   בית הדין קבע עוד, כי בנסיבות העניין פיטורי המשיב נעשו ללא היוועצות עם ההסתדרות כפי שמורה ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. כמו כן נקבע כי למרות שטענה זו הועלתה לראשונה על ידי המשיב בשלב הסיכומים, יש לפצות את המשיב בגין רכיב זה בשיעור של 10,000 ש"ח.  לאחר בחינת העדויות והראיות נקבע כי המשיב זכאי לשכר חודש דצמבר 2009 (בטעות צוין בפסק הדין כי מדובר בשכר דצמבר 2008), החזר ניכויים שנוכו משכרו שלא כדין, פדיון חופשה, והוצאות משפט.

8.   בסופו של יום חויבה המבקשת לשלם למשיב סכומים הבאים, בצירוף הפרשי    

       הצמדה וריבית מיום 1.2.10 (מועד סיום יחסי העבודה) כמפורט להלן:

      א.  פיצוי בשל פגמים בנפלו בהליך הפיטורים בסך של 25,000 ש"ח;

      ב. פיצוי בגין אי קיום חובת ההיוועצות בסך של 10,000 ש"ח;

      ג.   שכר חודש דצמבר 2009 בסך של 8,686 ש"ח;

      ד. פדיון חופשה בסך של 4,477 ש"ח;

      ה. החזר ניכוי שלא כדין בסך של 16,825 ש"ח.                       

      ו. הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח.

הבקשה וטענות הצדדים